<h1>חוקות הדיינים סימן שמ"ג</h1>
<h2>דף לח.</h2>
דין שומרת יבם שנפלו לה נכסים בירושה לאחר מיתת הבעל אם מכרה אותם או נתנה אותה למי שתרצה הרי הוא קיים והיבם אין לו כלום בהם ואפילו הפירות מהם אין לו ואפילו בנכסי צאן ברזל שהכניסה לאחיו אין לו פירות מהם עד שייבם אותה וכ"ד ר"מ ז"ל כמ"ש בה' אישות בפ' כ"ב [ה"י] ואם מתה כשהיא שומרת יבם עיקר כתובה שהיא מנה מאתים והתוספת (שהוסיפה) [שהוסיף] לה (משלה) [משלו] וחצי נכסי צאן ברזל יורשי הבעל יורשין אותה ונכסי מלוג דהיינו הנכסים שנפלו לאחר מיתת הבעל בעת שהיא שומרת יבם או שאר נכסים שהכניסה לו שהבעל לא קבל מהם אחריותם וחצי נכסי צאן ברזל יורשיה דהיינו אביה או אחיה אם אין אביה קיים הם יורשים אותו ואחי הבעל אם הם שנים או ג' לא אמרינן שהגדול לבדו יורש הנכסים אלא כולם חולקים בשוה שכבר אמרינן במס' יבמות [כ"ד ע"א] דמצוה על הגדול לייבם ואם הקטן קדם ויבמה זכה בכל הנכסי' והיינו דגרסינן במתני' שומרת יבם שמתה מה יעשו בכתובתה וכו' ב"ה אומר נכסין בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל ונכס' הנכנסי' ויוצאין עמה בחזקת יורשי האב כן היא גירסת רש"י ז"ל וכ"ה עיקר וכ"ה דעת ר"מ ז"ל כמ"ש בהלכות אישות בפכ"ב [שם] נכסים בחזקתן דהיינו נכסי צאן ברזל ור"ל שהם בחזקת שניהם דהואיל אילו באים לירש ואלו באים לירש חולקין אותם בשוה, וכתובתה דהיינו מנה מאתים והתוספת שהוסיף לה הבעל בכתובתה משלו יורשי הבעל יורשין אותו ונכסים הנכנסים ויוצאין עמה דהיינו נכסי מלוג ה"ה בחזקת אביה. אבל הרז"ה כתב ב"ה אומר נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ואינו גורס וכתובה ופי' ונכסים בחזקתן כיצד כתובה דהיינו מנה ר' והתוספת שהוסיף לה הבעל משלו ונכסי צאן ברזל שכל אלו הם בכלל כתובתה כולם הם בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסים ויוצאין עמה דהיינו נכסי מלוג בחזקת יורשי האב ונכסים שנפלה לה בחיי הבעל ה"ה של יורשי הבעל ונכסים שנפלו לה כשהיתה שומרת יבם ה"ה של יורשי האב. ומורי תמ"ך הכריע כדברי בעל המאור ז"ל מה יעשה בכתובתה וכוללים בלשון כתובתה כל הנכסים בין נכסי צ"ב בין תוספת בין מנה חוץ מנכסי [מלוג] ש"מ דכתובתה שאמר ב"ה במשנתנו הכל בכלל כתובה.
